אפוטרופסות על ילדים להורים גרושים

הנושא הכי רגיש שיש בכל מה שקשור לתהליכי גירושים ובכלל בתוך היחסים שבין בני זוג שמבקשים להיפרד, הוא הילדים. במאמר זה נלמד על היבט מסוים של הנושא.

משמורת וגירושין

כאשר זוג נשוי מחליט להיפרד, זה תמיד עניין לא פשוט, רגשית, נפשית, כלכלית, מעשית. אחת כמה וכמה זה נכון לגבי מקרים בהם ילדים מעורבים בכך. ההורים מנסים לעשות כל מה שאפשר בשביל להימנע מלגרום להם כאב וצער, אך זה לא תמיד זה אפשרי בסיטואציה בה הם נמצאים. מי שאמון לשמור על האינטרס של הילדים הוא בית המשפט אשר בכל החלטה יבחן כיצד היא משרתת את טובתם. דוגמאות לכך אפשר לראות בכל מה שקשור לשאלת האפוטרופסויות, על כן אנחנו נעניק מענה לשאלה: מה זה ייפוי כוח מתמשך? וכמובן נסביר כיצד הוא בא לידי ביטוי בפועל.

מה זה בעצם אפוטרופסות על ילדים?

כאשר ילד מגיע לעולם, הרי שההורים שלו באופן טבעי אחראים עליו. הם מי שנחשבים לבעלי האפוטרופסות הטבעית עליו עד גיל 18. כלומר כל החלטה לגביו, צריכה להישקל ביחד איתם, והם אמורים לקבל אותה. יש מקרים בהם ההורים אינם ברי תפקוד, ואז המדינה לוקחת מהם את האפוטרופסות ומעבירה אותם לרשותה או לאחרים, ויש מקרים בהם גם חבר'ה מעל גיל 18 מוצאים את עצמם במצב בו האפוטרופסות עליהם נמצאת אצל מישהו אחר ולא אצלם.

מה קורה במצב של גירושים?

במצב בו בני הזוג מחליטים להיפרד, הרי שעדיין האפוטרופסות נמצאת אצל שני ההורים, גם אם הילד חי אצל האימא או אצל האבא בלבד. הם חייבים לקבל החלטות ביחד. אך יש מצבים בהם האפוטרופסות נמצאת רק אצל אחד ההורים וזאת כאשר הצד השני מעניק לו ייפוי כח מתמשך.

מתי זה קורה? למשל, אם אחד ההורים איננו חי בארץ ואז הוא מוכן לוותר על הזכות שלו לאפוטרופסות על הילד למשך תקופה מסוימת או לתמיד, מתוך הבנה שהוא לא יכול לקבל החלטות לגביו מרחוק. זה יכול לקרות גם במקרים בהם אחד הצדדים איננו יכול לטפל בילד, הוא במצבים בהם מגיעים להחלטה כזו כחלק מתהליך גירושים סוער ולא צפוי.