משמורת ילדים

כשבני הזוג מחליטים להיפרד ויש להם ילד משותף, עליהם להחליט מי יהיה ההורה שידאג לילד באופן שוטף. האחריות של אותו הורה חלה על כל מישורי חייו של הילד – על התפתחותו הפיזית והנפשית, על חינוכו ועתידו. ההורה שמחזיק באחריות לדאוג לילד באופן שוטף הוא ההורה המשמורן בעוד להורה השני נקבעים הסדרי ראיה שהם הזמנים בהם הוא רואה את הילד.

לאחר הגירושין יכולים ההורים לקבוע הסדרים לגבי משמורת הילדים, הסדרים אלו יופיעו בהסכם הגירושין, אך גם במקרה שישנה הסכמה, עליהם לקבל אישור מבית המשפט. כאשר ההורים לא מצליחים להגיע להחלטה בנוגע למשמורת הילדים, עוברת סמכות ההחלטה אל בית המשפט לענייני משפחה או אל בית הדין הרבני.

משמורת ילדים

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – מה הוא קובע?

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שנחקק בשנת 1962 יוצא מתוך הנחה שההורה המשמורן יהיה האם ושהיא תדאג לילד במהלך 6 שנותיו הראשונות שהן השנים בהן הילד זקוק לטיפול צמוד.

לפי החוק, מכיוון שנשים עובדות פחות שעות מגברים, תוכל האם להשגיח על הילד באופן הנחוץ. שנים אלו עברו חלפו, ההתנהלות של העולם המודרני כבר אינה כפי שהייתה בשנות ה-60 ואפילו לא בשנות ה-90, על כן חלו שינויים בחוק שעוסק במשמורת ילדים.

משמורת ילדים – מה המצב בימינו?

בעידן המודרני בו נשים יוצאות לעבוד ואף נמצאות בעבודתן במשך שעות ארוכות, לא ניתן לקבוע בוודאות שמשמורת הילדים תעבור לאם וכדי לקבוע מי יהיה ההורה המשמורן יש להציב בראש ובראשונה את טובת הילד ולא את טובתם או רצונם של הוריו. כמובן שתינוקות וילדים קטנים אינם יכולים לקבל החלטות בתחום זה ולכן מתחשב בית המשפט בדעתם של הילדים רק לאחר גיל 13, עד גיל זה יחליט בית המשפט מהי טובתו של הילד בהתאם לשיקוליו. בין היתר מקבל בית המשפט מידע מפסיכולוגים או עובדי רווחה ומתחשב בדעתם.

שינוי משמעותי שניתן לראות בימינו הוא שהרבה אבות מעורבים מאוד בחיי ילדיהם. חלק מהאבות קיבלו את הסמכות להיות ההורה המשמורן, לפעמים האם כלל אינה נוכחת בגידול ילדיה.

למרות שחלה עלייה משמעותית ברמת המעורבות של האבות ושניתן לראות אבות שהפכו להיות ההורה המשמורן, עדיין מדובר על מקרים נדירים בהם האב מקבל את המשמורת. כמו כן, מחליטים חלק מההורים על משמורת משותפת, יש לציין שבית המשפט מעדיף לקבוע שהורה אחד יקבל את המשמורת.

מי ראוי לקבל את המשמורת? מי מההורים ראוי לקבל את התפקיד?

במקרים בהם מתקשה בית המשפט לקבוע האם המשמורת תינתן לאב או לאם, צרכים ההורים לבצע מבחנים שמכונים בשם: "מבחני מסוגלות הורית", בעזרת המבחנים קובע בית המשפט מי מההורים ראוי להיות ההורה המשמורן כאשר המטרה היא לשמור על טובתו של הילד.

משמורת ילדים היא נושא רגיש ומורכב, בעיקר במצבים בהם בית המשפט אינו מחזיק בדעה חד משמעית בנוגע לקביעת ההורה המשמורן ונאלץ להיעזר במבחנים. משמורת ילדים עוסקת בתחומי נוספים, ביניהם עקרונות שונים כמו: קיום קשר עם ההורה לו נקבעו הסדרי ראיה, חינוך הילד וקביעות נוספות. יש לציין שהאחריות על מקום מגוריו, חינוכו, בריאותו ואחריות בתחומים נוספים חלה גם על ההורה שאינו משמורן כך שהחלטות מסוימות מתקבלות על ידי שני הצדדים. כמו כן, לפעמים נוצרת התנגשות בין ההחלטות שמתקבלות על ידי ההורים ובין רצונו של הילד.