דמי מזונות

לפי החוק העברי הגבר מחויב לכלכל את ילדיו עד גיל 15, עד גיל זה זוהי חובתו של הגבר בלבד גם במקרה שהוא מרוויח פחות מאשתו. לאחר גיל 15 מחויבים שני ההורים לכלכל את ילידיהם באופן שווה עד גיל 18. מכיוון שבשלב זה הצעירים מתגייסים לצבא ולא יכולים לצאת לשוק העבודה ולפרנס את עצמם, נקבע שאבות מחויבים בתשלום מזונות עד שהצעירים משתחררים מהצבא, אך מדובר על מזונות חלקיים או ליתר דיוק – שליש מתשלום דמי המזונות ששולמו עד לגיל 18.

במקרים בהם בני הזוג מתגרשים ויש להם ילדים יהיה עליהם לקבל החלטות בנוגע לנושאים שונים וביניהם מזונות.

גירושין ודמי מזונות

כשבני הזוג מחליטים להתגרש עליהם לנסח הסכם גירושין, הסכם הגירושין מסדיר נושאים מרכזיים, ביניהם: משמורת ילדים, הסדרי ראיה ומזונות. משמורת ילדים קובעת מי יהיה ההורה המשמורן כאשר הסדרי הראיה נקבעים עבור ההורה שאינו משמורן. דמי המזונות הינם חלק מהותי מהסכם הגירושין והם מתחלקים ל-2 סוגים, הסוג הראשון הוא דמי מזונות אשה והסוג השני הוא מזונות ילדים. להלן הסבר על שני סוגי המזונות:

מזונות אישה

תהליך גירושין עלול להמשך זמן רב ובשל כך הוחלט שכל עוד בני הזוג נשואים על הגבר לשלם דמי מזונות לאשתו. בני הזוג מוגדרים כזוג נשוי כל עוד לא ניתן גט. לאחר שהגט אושר רשאי הבעל להפסיק את תשלום המזונות. במידה שהבעל הסכים להמשיך לשלם מזונות לאחר הגירושין או במקרה שהאישה מגישה נגדו תביעת מזונות ובית המשפט מחליט שעליו לשלם לה, עליו להמשיך לשלם.

ישנם מקרים מעטים בהם האישה לא זכאית לקבל מזונות, מקרים אלו יכולים להתרחש במצבים בהם האישה מורדת בבעלה, מקרים בהם הבעל נהג באלימות או בגד באשתו, מקרים בהם האישה עזבה את ביתה ללא סיבה מוצדקת או בגדה ומקרים אחרים.

הסכום של מזונות האישה נקבע בהתאם לרמת החיים אליה היא הורגלה במהלך תקופת הנישואין. כדי לתבוע את סכום המזונות צריכה האישה להציג בפני בית המשפט הוכחות שיעידו על רמת החיים אליה היא הורגלה במהלך הנישואין. בחלק מהמקרים ישנם פערים משמעותיים בין ההכנסות של המשפחה ובין ההכנסות עליהן דיווח הבעל לרשות המיסים.

מזונות ילדים

מזונות ילדים נועדו לשמור על רמת חייהם של הילדים לאחר שהוריהם התגרשו. תשלום המזונות ניתן עד שהילדים מגיעים לגיל 18/ סיום השירות הצבאי. מזונות אלו אינם מושפעים מהמצב הכלכלי של האב.

מזונות הילדים מתחלקים ל-2 סוגים – הסוג הראשון הוא מזונות הכרחיים שכוללים בין היתר: מזון, לבוש, מגורים, חינוך והוצאות רפואיות. הסוג השני של המזונות נקרא בשם: מזונות "מדין צדקה", מזונות אלו כוללים הוצאות נוספות כמו למשל: שיעורים פרטיים, טיולים וחוגים. מזונות "מדין צדקה" מושפעים ממצבו הכלכלי של האב כאשר מגיל 15 אפשר לחייב את האם להשתתף בעלויות.

תשלום מזונות ילדים מחושב גם לפי גיל הילדים – עד לגיל שש מחויב האב בתשלום מזונות כאשר סכום המזונות אינו מושפע ממצבו הכלכלי. בגילאים אלו נהוג לחשב את דמי המזונות באופן הבא: מזונות בסיס שנעים בין הסכומים: 1,200-1,600 שקלים לילד בתוספת הוצאות מדור (מגורים, חשמל, מים, ארנונה, ועד בית והוצאות נוספות תוך התחשבות בחלק היחסי של הילד וללא החלק היחסי של המשמורן) ו-50% מהוצאות חריגות.

מגיל שש עד חמש עשרה מחויב האב בתשלום מזונות הכרחיים כאשר האם משתתפת בתשלום על צרכים שמוגדרים כלא הכרחיים. החל מגיל 15 ההוצאות נחשבות ל"מדין צדקה" כך שנוסף למתן מענה על הצרכים הבסיסיים מתחלקים ההורים בהוצאות בהתאם להכנסתם.

מה קורה במצב של משמורת משותפת?

במקרה שההורים החליטו לקיים משמורת משותפת הם יתחלקו בהוצאות הכלכליות באופן שווה. מדובר על חוק חדש שכן עד לקיץ 2017 נאלץ האב לשלם את דמי מזונות גם אם האישה הרוויחה יותר ממנו. פסק הדין החדש קבע שבמקרה של משמורת משותפת תקבע חלוקת המזונות בהתאם ליכולתם הכלכלית של ההורים, החוק חל על גילאי שש עד שמונה עשרה.

כשהאישה מרוויחה יותר מהבעל וכשהבעל לא מסכים לשלם מזונות

לפי הדין העברי האישה כלל אינה מחויבת לעבוד והגבר מחויב לכלכל אותה. למרות זאת, יש פעמים בהן האישה אינה מקבלת מזונות, מצבים אלו מתקיימים כשהגבר מוכיח שהאישה מרוויחה הרבה יותר ממנו או שהאישה נמצאת במצב כלכלי טוב ממנו בהרבה.

במקרים בהם גבר הפסיק לעבוד או עובד בשחור, נאלצת האישה להיעזר בחוקר פרטי כדי להציג הוכחות לכך שהגבר נמצא במצב כלכלי טוב יותר מהמצב הכלכלי עליו הוא מצהיר.

במקרים בהם האישה עבדה במהלך הנישואין והפסיקה לעבוד בתקופה שלאחר הגירושין, עשוי בית המשפט לקבל את החלטתו לפי פוטנציאל ההשתכרות שלה ולהימנע מקבלת החלטה שמסתמכת על השתכרותה בפועל, במקרים אלו תוכל האישה לשלם דמי מזונות מופחתים.

במקרה שהבעל לא מסכים לשלם דמי מזונות יכולה האישה לנקוט ב-2 דרכים:

1. האישה יכולה לפנות אל הביטוח הלאומי במטרה לקבל דמי מזונות. במצב זה ישווה הביטוח הלאומי בין גובה המזונות שנקבע ובין גובה המזונות שהילדים זכאים לקבל בהתאם לתקנות המוסד. לאחר ההשוואה ישלם הביטוח הלאומי את הסכום שנמוך מהשניים. לצד התשלום יפתח הביטוח בהליכי הוצאה לפועל כנגד הבעל. במקרים בהם האישה מרוויחה יותר מהסכום שנקבע בתקנות של הביטוח הלאומי ובמקרים בהם היא מתגוררת יחד עם הגרוש, האישה לא תקבל את תשלום המזונות.
2. האישה רשאית לפנות להוצאה לפועל בבקשה לפתוח בהליכי הוצאה לפועל כנגד בעלה. במידה שהבעל יסרב לשלם, רשאית ההוצאה לפועל לעקל את רכושו, משכורתו, למנוע ממנו לצאת מהארץ או להוציא נגדו צו מאסר.

תחום המזונות הינו מורכב ביותר, ולכן, במקרה של גירושין חשוב לפנות אל עורך דין שמתמחה בדיני משפחה ולקבל ייעוץ מקצועי ואמין שישמור על האינטרסים של התובע ועל האינטרסים של הילדים.