משמורת וחזקת הגיל הרך

עורך דין גירושין

עורך דין גירושין

מתמחה במגוון דיני המשפחה וגירושין, לרבות הסכמי גירושין, הסכמי ממון, צוואות ועוד.

משמורת וחזקת הגיל הרך

חזקת הגיל הרך נקבעה במאה ה-19 ולפיה יעברו ילדים עד גיל 6 לחזקת האם. ההשלכות של הכלל המשפטי הן שפעמים רבות מקבלת האם משמורת גם במקרים בהם הילדים בני 6 ומעלה משום שבית המשפט לא מעוניין להפריד בין האחים הגדולים ובין אחיהם הקטנים ומפני שלאחר שהילדים מגיעים לגיל 6 בית המשפט לא נוהג לשנות את מצבם.

מכיוון שהכלל המשפטי חוקק לפני שנים רבות ובמהלכן חלו שינויים רבים בנורמות החברתיות של חיינו, הוחלט לבחון את החוק שמעורר מחלוקות ולפי דעות רבות שבאות לידי ביטוי בוועדת שניט, מפלה את האבות על רקע מגדרי בלבד, פוגע בשוויון ולא תמיד הולם את טובת הילד.

משמורת וחזקת הגיל הרך

ליצירת קשר: ניתן להשאיר פנייה או לחייג למספר 052-9787213

על ועדת שניט וחזקת הגיל הרך

ועדת שניט שנקראת על שמו של פרופסור שניט היא ועדה ציבורית שהוקמה במטרה לבחון היבטים משפטיים שנוגעים באחריותם של ההורים לאחר גירושין. ועדה זו הוקמה בשנת 2005 ובחנה בין היתר האם צריך להביא לשינוי בכלל העוסק בחזקת הגיל הרך והאם ניתן ורצוי לחלק את האחריות על הילד בין ההורים.

שלוש שנים לאחר הקמת הועדה היא הציעה לבטל את נושא המשמורת וחזקת הגיל הרך ולקבוע כי הורים שמתגרשים צריכים לקחת אחריות משותפת. המטרה של ההצעה היא לשמור על טובת הילד ולתמוך בשוויון בין גברים לנשים. כמו כן, המליצה הוועדה לחוקק חוק שלפיו מחויב ההורה לממש את זכות הילד לקיים קשרים עם הסבים, הסבתות, אחיותיו ואחיו.

חברי הועדה לא הגיעו להסכמות בנוגע לסוגיה אך דעת רוב המשתתפים הייתה כי חזקת הגיל הרך אינה עומדת בקנה אחד עם טובתו של הילד שזקוק לקשר רציף עם הוריו לצורך התפתחות תקינה, על כן, קבע הרוב שיש לבטל את הכלל המשפטי. מעבר לזאת, החליטו כל המדינות המערביות לבטל את חזקת הגיל הרך וביטולה בישראל תתאים לגישות של המדינות המערביות.

כדי שההורים החלוקים בדעותיהם יצליחו להגיע להחלטות, הוצע כי ההורים ייעזרו במגשר ויחתמו על הסכם הורות. בשנת 2014 נוסחה הצעת חוק שמכילה תיקונים שונים.

התוצאות של הוועדה הן שהמלצותיה לא התקבלו אך בהחלט השפיעו רבות על היחס לחזקת הגיל הרך. כמובן שקמו מתנגדים רבים לפסיקתו של בית המשפט.

שנת 2018 – מה קורה בפועל בנושא חזקת הגיל הרך?

כיום קובע הכלל המשפטי שבמקרים בהם ההורים לא מצליחים להגיע להסכמה בנושא משמורת ילדים, יחליט בית המשפט שילדים בני 6 ומטה יועברו לחזקת האם. הילדים יעברו לחזקת האם כל עוד האם היא אינה מזניחה, מתעללת או בלתי כשירה בשל סיבות שונות, במקרים אלו תעבור חזקת הילדים לאביהם. כמו כן, במידה שהאב מעוניין לקבל את המשמורת על ילדיו הקטנים, עליו להוכיח שישנן נסיבות מיוחדות וכי טובתו של הילד היא להישאר בחזקתו ולא בחזקת האם. מקרים בהם אבות מצליחים להוכיח למשל שהאם מתעללת בילדיה או מכורה לאלכוהול או סמים או במקרים בהם המטפל העיקרי הוא האב (כאשר האב טיפל בילד למשך תקופה ממושכת), עשויים להיות עילות מספקות שיגרמו לבית המשפט לקבוע שעל האב להיות ההורה המשמורן.

חשוב לציין שהיו מקרים בהם בית המשפט לא התחשב כלל בחזקת הגיל הרך וקבע את החלטותיו לפי טובת הילד. כפי שציינו – ועדת שניט הובילה לשינויים רבים ולא פעם מחליט בית המשפט לקיים משמורת משותפת, לרבות מקרים בהם הילדים בני 6 ומטה.

העידן המודרני וחזקת הגיל הרך

חזקת הגיל הרך עוברת תהפוכות רבות שכן היא נחשבת למיושנת ואינה הולמת את ערכי העידן המודרני. בתי המשפט שמכירים בכך מתחילים לשנות את עמדותיהם לאט ובזהירות ומעמידים בסימן שאלה מסוים את מושגי המשמורת וחזקת הגיל הרך.

בתי המשפט סבורים שטובת הילד היא לקיים קשרים קרובים עם הוריו כאשר לא צריך להיות הורה מועדף. לפי דעתם של בתי המשפט, הקביעה שאם או אב יהיו ההורה המשמורן מגדילה את הניכור בין הילד ובין ההורה לו נקבעו הסדרי ראיה ופוגעת הילד במגוון מישורים.

המסקנה של מחקרים שעסקו בנושא היא שאבות שמעורבים בחיים של ילדיהם ודואגים להם – לצרכיהם הפיזיים והאישיים תורמים לילדים ומאפשרים להם להתמודד עם הפרידה בצורה טובה יותר מאשר במקרים בהם האבות אינם מקיימים קשר הדוק עם הילדים.

יצירת קשר זריזה

מאמרים אחרונים שפורסמו