תביעת אבהות- כל מה שיש לדעת אודות הסוגיה המורכבת

תביעת אבהות יכולה להיות מוגשת במקרים בהם התובע מעוניין להצהיר שאדם מסוים הוא אביו של קטין, את התביעה מגישים לבית המשפט לענייני משפחה שנמצא באזור המגורים של הקטין.

תביעת האבהות יכולה להיות מוגשת על ידי האב של הקטין, האם של הקטין, הקטין או האפוטרופוס של הקטין.

מהי בדיקת האבהות וכיצד היא מתבצעת?

בדיקת אבהות הינה בדיקה גנטית שבודקת האם יש קשר גנטי בין אנשים. הבדיקה מדייקת ב- 99%. באמצעות הבדיקה המדויקת אפשר לדעת האם האדם הנבדק הוא האב ואף להוכיח שישנה קרבה גנטית בין אחים.

החוק שמחזיק בסמכות לעריכת בדיקת האבהות בישראל מכונה בשם: "חוק המידע הגנטי" כאשר בתי המשפט מסתמכים על תוצאות הבדיקה כדי לפסוק במקרים של תביעות אבהות. בארץ קיימות חמש מעבדות שמבצעות בדיקות גנטיות. חשוב לציין שבתי המשפט בארץ מכירים בבדיקה רק במקרים שהיא נערכה בישראל ולפי צו שניתן על ידי בית המשפט.

באילו מקרים ניתן להגיש תביעה לעריכת בדיקת אבהות?

ישנם מקרים בהם בית המשפט יכול להוציא צו לצורך עריכת בדיקת אבהות, מקרים אלו הינם:

  • אשה בהריון שאינה יודעת מיהו האב – אשה זו תוכל להגיש תביעת אבהות בכל שלב וברוב המקרים בית המשפט ידרוש עריכת בדיקת אבהות. יש לציין שבית המשפט לא יוציא צו לעריכת הבדיקה במקרים בהם קיים חשש לכך שהיילוד יהיה ממזר בשל תוצאות הבדיקה, במילים אחרות – לא יינתן צו לעריכת הבדיקה במקרים בהם עשוי להתגלות שהילד הוא בנו של גבר מסוים בזמן שהאם הייתה נשואה לאחר.
  • קשר בין אחים – שני אנשים/ קבוצת אנשים ששואפים להוכיח שהם אחים יכולים לדרוש עריכת בדיקת אבהות.
  • אם שאינה נשואה – אם שאינה נשואה יכולה לתבוע עריכת בדיקת אבהות במקרה שהיא שואפת להוכיח שאדם מסוים הוא אביו של הילד ולגרום לכך שהאב יישא בחובות.
  • גבר שטוען שילד שהוגדר כבנו אינו בנו – במצב זה יכול הגבר להגיש תביעה לעריכת בדיקת אבהות. במידה שבית המשפט יחליט שקיים חשד סביר ושייתכן שהילד אינו הבן של התובע הוא יוציא צו לעריכת בדיקת אבהות.

באילו מצבים יחליט בית המשפט להוציא צו שמחייב עריכת בדיקת אבהות?

לאחר שחוקק חוק המידע הגנטי הוחלט כי בסמכותו של בית המשפט לחייב גברים לבצע את הבדיקה כל עוד ישנן נסיבות שמצדיקות זאת. במקרה שהגבר לא מסכים לבצע את בדיקת האבהות יכול בית המשפט לאסור או לקנוס אותו. מעבר לזאת, יכול בית המשפט להסיק מסקנות מעצם הסירוב ואף לקבוע שהגבר הוא אבו של הילד. במקרה שנקבע שהמסרב הינו אביו של הילד יכול בית המשפט לחייב אותו לשלם מזונות. כמו כן, רשאי האב להשתמש בהחלטת בית המשפט כדי לקבוע הסדרי ראיה במקרה שאמו של הקטין אינה מאפשרת לו לפגוש עם ילדו.

חשוב לציין שהמטרה של בית המשפט היא לשמור על טובתו של הקטין, עם זאת ישנם שיקולים בהם בית המשפט מתחשב לפני שהוא מבצע את החלטתו, שיקולים אלו הינם:

  • חשש לממזרות – מצב בו התקיים גילוי עריות כמו למשל: ילד שנולד לאשה מגבר שאינו בעלה הופך את הילד לממזר ובישראל יש לכך משמעות חמורה מבחינה משפטית וחברתית, בשל כך קובע החוק שבמידה שקיים חשש לכך שהילד הינו ממזר יכול בית המשפט להחליט שלא לערוך בדיקת אבהות.
  • זכותו של הילד לדעת מיהם הוריו – לפי האמנה הבינלאומית לזכויות הילד יש לאדם זכות בסיסית לדעת מיהם הוריו ומהו הרקע הלאומי והדתי שלו.
  • שמירה על הילד מבחינה פיזית ונפשית – בחלק מהמקרים ידחה בית המשפט את התביעה לביצוע בדיקת אבהות משום שהוא סבור שתוצאות הבדיקה יפגעו בילד מבחינה פיזית ונפשית, במקרים אלו סבור בית המשפט שהפגיעה תהיה גדולה יותר מהתועלת של תוצאות הבדיקה. במקרים בהם יחליט בית המשפט שהבדיקה תיטיב עם הילד הוא יחליט שיש לבצע את הבדיקה.
  • אדם שנפטר – במקרים מסוימים יכול בית המשפט לקבוע שאדם שנפטר הוא אב ביולוגי של ילד. ההחלטה נקבעת לפי המקרה הספציפי ובדיקות גנטיות שעוברים קרובי המשפחה של הנפטר. כמו כן, יכול בית המשפט לקבוע האם הנפטר הוא אב ביולוגי של ילד על ידי בדיקות שנלקחות מהגופה של הנפטר.

במקרה שהחלטתם לפנות אל בית המשפט ולהגיש תביעת אבהות, רצוי שתתייעצו עם עורך דין שמתמחה בדיני משפחה וצבר ניסיון בטיפול בתביעות אבהות. עורך דין שמתמחה בתחום יוכל לסייע לכם לאורך כל התהליך תוך כדי שמירה על מקצועיות ודיסקרטיות.

עוד באתר: